חום החומוס | Hummus Heat
"In a legendary Abu Ghosh hummusiya, a food critic and the chef's daughter engage in a battle of flavors—and a surrender to desire."
חום החומוס
Hummus Heat
פרק ראשון | Chapter One
The hummusiya in Abu Ghosh was legendary. So was Gil's review column.
"אני צריך לטעום הכל," he told Samira. "I need to taste everything."
"כל מה שתרצה." Her smile was challenging. "Whatever you want."
פרק שני | Chapter Two
"החומוס הזה... זה משהו אחר." "This hummus... it's something else."
"המתכון של סבתא. מאה שנה." "Grandma's recipe. A hundred years."
"?את יכולה לספר לי את הסוד" "Can you tell me the secret?"
"אם תישאר לסגירה." "If you stay until closing."
פרק שלישי | Chapter Three
The restaurant emptied. She locked the door.
"הסוד הוא טחינה מיוחדת. ומשהו אחר." "The secret is special tahini. And something else."
"?מה" "What?"
"אהבה." She moved closer. "Love."
"אני כותב ביקורות אוכל, לא שירי אהבה." "I write food reviews, not love poems."
"אולי הגיע הזמן לשנות." "Maybe it's time to change."
פרק רביעי | Chapter Four
On the prep table, between bowls of chickpeas, they mixed different ingredients.
"!סמירה... הביקורת" "Samira... the review!"
"תכתוב אחר כך." "Write later."
"!אני צריך להיות אובייקטיבי" "I need to be objective!"
"!תשכח מאובייקטיבי. תהיה אנושי" "Forget objective. Be human!"
פרק חמישי | Chapter Five
His review was published. Five stars.
"זה לא אובייקטיבי," his editor complained. "This isn't objective."
"זה אמיתי. זה יותר חשוב." "It's real. That's more important."
"אתה מתחתן איתה, נכון?" "You're marrying her, right?"
"איך ידעת?" "How did you know?"
"כי אף פעם לא נתת חמישה כוכבים לאף אחד." "Because you've never given five stars to anyone."
הסוף | The End
באבו גוש, החומוס הכי טוב בארץ. אבל הסוד האמיתי הוא לא בחומוס—הוא באנשים שמכינים אותו.
In Abu Ghosh, the best hummus in the country. But the real secret isn't in the hummus—it's in the people who make it.