נשמת שנקין | Shenkin Soul
"On Tel Aviv's trendiest street, a vintage shop owner meets a minimalist—and they discover that less is sometimes more."
נשמת שנקין
Shenkin Soul
פרק ראשון | Chapter One
The vintage shop on Shenkin was overflowing. Nomi loved every piece.
"?יש לך משהו פשוט?" asked the man. "Do you have something simple?"
"שנקין ופשוט? לא ממש." "Shenkin and simple? Not really."
"אני מינימליסט." "I'm a minimalist."
"?אז למה נכנסת לחנות וינטג'?" "So why did you enter a vintage shop?"
פרק שני | Chapter Two
His name was Ido. Architect. Everything white.
"?למה את שומרת כל כך הרבה דברים?" "Why do you keep so many things?"
"כי כל דבר מספר סיפור." "Because every thing tells a story."
"אני מעדיף חלל ריק." "I prefer empty space."
"חלל ריק הוא עצוב." "Empty space is sad."
פרק שלישי | Chapter Three
He came back. Again. And again.
"?מה אתה מחפש באמת?" "What are you really looking for?"
"אני לא יודע. אבל משהו פה מושך אותי." "I don't know. But something here attracts me."
"המשהו או המישהי?" "The something or the someone?"
Silence.
פרק רביעי | Chapter Four
His apartment. White walls. One vintage lamp from her shop.
"?זה נראה לא במקום?" "Does this look out of place?"
"זה נראה מושלם." "It looks perfect."
"כמוך." "Like you."
פרק חמישי | Chapter Five
Her apartment filled his. His emptiness calmed hers.
"?אנחנו הפכים?" "Are we opposites?"
"אנחנו משלימים." "We complement."
"?זה לא אותו דבר?" "Isn't that the same thing?"
"זה יותר טוב." "It's better."
הסוף | The End
בשנקין, הסגנון הוא הכל. אבל סגנון אמיתי? זה למצוא מישהו שמשלים אותך.
On Shenkin, style is everything. But real style? That's finding someone who complements you.