התחדשות ראש השנה | Rosh Hashana Renewal
"At Tashlich by the sea in Tel Aviv, a woman throws away her sins—and finds something unexpected in the waves."
התחדשות ראש השנה
Rosh Hashana Renewal
פרק ראשון | Chapter One
Rosh Hashana afternoon. The beach full of people throwing bread.
"?גם את זורקת חטאים?" asked the man beside her. "Are you also throwing sins?"
"אני זורקת את השנה הקודמת." "I'm throwing the past year."
"?הייתה רעה?" "Was it bad?"
"הייתה מה שהייתה." "It was what it was."
פרק שני | Chapter Two
His name was Amir. Also newly single.
"?מה את מקווה לשנה הבאה?" "What do you hope for next year?"
"להיות פחות לבד." "To be less alone."
"?זה הכל?" "That's all?"
"זה הרבה." "That's a lot."
פרק שלישי | Chapter Three
They walked along the water. Sun setting.
"?את מאמינה שאפשר להתחיל מחדש?" "Do you believe you can start over?"
"אם לא, למה לחגוג ראש השנה?" "If not, why celebrate Rosh Hashana?"
"!נקודה טובה" "Good point!"
פרק רביעי | Chapter Four
"שנה טובה," he said. "A good year."
"שנה מתוקה." "A sweet year."
"?את רוצה להמתיק אותה ביחד?" "Do you want to sweeten it together?"
"?מה אתה מציע?" "What are you suggesting?"
"תפוח בדבש. וקצת שיחה." "Apple in honey. And some conversation."
פרק חמישי | Chapter Five
A year later. Same beach. Same Tashlich.
"?מה את זורקת השנה?" "What are you throwing this year?"
"בדידות." "Loneliness."
"?למה?" "Why?"
"כי אני לא צריכה אותה יותר." "Because I don't need it anymore."
הסוף | The End
בראש השנה, זורקים את הישן לים. ולפעמים, הים מחזיר משהו חדש.
On Rosh Hashana, we throw the old into the sea. And sometimes, the sea returns something new.