לילות נתניה | Netanya Nights
"An elderly Holocaust survivor and his caretaker from the Philippines find unexpected love on the cliffs of Netanya."
לילות נתניה
Netanya Nights
פרק ראשון | Chapter One
At eighty-seven, Tzvi didn't expect much from life.
Then Maria arrived. Young. Filipino. Kind.
"אני המטפלת החדשה שלך." "I'm your new caretaker."
"אני לא צריך מטפלת." "I don't need a caretaker."
"הילדים שלך חושבים אחרת." "Your children think otherwise."
פרק שני | Chapter Two
She pushed his wheelchair to the cliffs. The Mediterranean stretched forever.
"?למה עזבת את הפיליפינים" "Why did you leave the Philippines?"
"כסף. לשלוח הביתה." "Money. To send home."
"?ומה איתך" "And what about you?"
"אני שמחה כשאני עוזרת." "I'm happy when I help."
פרק שלישי | Chapter Three
"אני הייתי באושוויץ," he told her one night. "I was in Auschwitz."
"אני יודעת. ראיתי את המספר." "I know. I saw the number."
"שמונים שנה, ואני עדיין חולם על זה." "Eighty years, and I still dream about it."
"אז תדבר איתי. אני אקשיב." "Then talk to me. I'll listen."
פרק רביעי | Chapter Four
Months passed. Friendship became something else.
"!אנשים יחשבו שאת רוצה את הכסף שלי" "People will think you want my money!"
"אנשים תמיד יחשבו משהו." "People will always think something."
"?ומה את רוצה באמת" "And what do you really want?"
"להישאר איתך. עד הסוף." "To stay with you. Until the end."
פרק חמישי | Chapter Five
The children were furious. Then they met her.
"היא עושה לו טוב," they admitted. "She's good for him."
At ninety, Tzvi married Maria.
"?את מתחרטת" "Do you regret it?"
"אף פעם." "Never."
Three years of happiness. More than many get in a lifetime.
הסוף | The End
בנתניה, על הצוקים מול הים, אפילו אהבה מאוחרת יכולה לפרוח.
In Netanya, on the cliffs facing the sea, even late love can bloom.