זיכרון יום הזיכרון | Memorial Day Memory
"On Yom Hazikaron, a war widow meets a man who served with her late husband—and together they learn to remember and to live."
זיכרון יום הזיכרון
Memorial Day Memory
פרק ראשון | Chapter One
The siren. Two minutes. The whole country stopped.
Shira stood at the cemetery. Alone.
"אני שירתתי איתו," said the man who approached. "I served with him."
פרק שני | Chapter Two
His name was Gal. Same unit. Same war.
"?למה אף פעם לא באת?" "Why did you never come before?"
"כי הרגשתי אשם שאני חי." "Because I felt guilty for being alive."
"הוא היה רוצה שתחיה." "He would have wanted you to live."
"?את בטוחה?" "Are you sure?"
פרק שלישי | Chapter Three
They sat on a bench. Talked for hours.
"ספר לי עליו," she asked. "Tell me about him."
"הוא דיבר עליך כל הזמן." "He talked about you all the time."
"?מה הוא אמר?" "What did he say?"
"שאת האור שלו." "That you were his light."
פרק רביעי | Chapter Four
"אני מרגישה אשמה," she confessed. "I feel guilty."
"?על מה?" "For what?"
"על זה שאני עדיין רוצה לחיות." "For still wanting to live."
"זה לא אשמה. זה כבוד." "That's not guilt. That's honor."
פרק חמישי | Chapter Five
A year later. Same cemetery. Two people instead of one.
"?הוא היה מסכים?" "Would he have agreed?"
"הוא היה רוצה שאת תהיי מאושרת." "He would have wanted you to be happy."
"?ואתה?" "And you?"
"אני רוצה להמשיך את מה שהוא התחיל." "I want to continue what he started."
הסוף | The End
ביום הזיכרון, זוכרים את הנופלים. אבל הזיכרון האמיתי הוא להמשיך לחיות בשבילם.
On Memorial Day, we remember the fallen. But true memory is continuing to live for them.