גבעות חיפה | Haifa Hills
"A Druze family's daughter falls for her Jewish neighbor—and they must navigate two worlds from their homes on Mount Carmel."
גבעות חיפה
Haifa Hills
פרק ראשון | Chapter One
Their houses shared a wall on the Carmel. Dalya heard him playing guitar every night.
"אתה טוב," she called from her balcony. "You're good."
"?דרוזית?" Idan asked. "Druze?"
"מה זה משנה?" "Does it matter?"
"זה לא. אבל השכנים יחשבו אחרת." "It doesn't. But the neighbors will think otherwise."
פרק שני | Chapter Two
They met on the shared roof.
"הגג הזה שייך לשנינו," she reasoned. "This roof belongs to both of us."
"כמו חיפה." "Like Haifa."
"?אתה מתכוון לדו קיום" "You mean coexistence?"
"אני מתכוון שאני רוצה להכיר אותך." "I mean that I want to know you."
פרק שלישי | Chapter Three
"אבא שלי יהרוג אותי אם הוא יידע." "My father will kill me if he knows."
"זה ביטוי או איום אמיתי?" "Is that an expression or a real threat?"
"את הדרוזים, לפעמים אי אפשר לדעת." "With Druze, sometimes you can't tell."
"?את מפחדת?" "Are you scared?"
"כן. אבל לא מספיק לעצור." "Yes. But not enough to stop."
פרק רביעי | Chapter Four
Midnight. The roof again.
"!דליה... אם מישהו יעלה" "Dalya... if someone comes up!"
"אף אחד לא עולה בלילה." "No one comes up at night."
"את בטוחה?" "Are you sure?"
"אני בטוחה שאני רוצה אותך. השאר? נראה." "I'm sure I want you. The rest? We'll see."
פרק חמישי | Chapter Five
Her father found out. There was a scene. Then silence.
"?מה קרה?" Idan asked weeks later. "What happened?"
"הוא לא מדבר איתי." "He's not talking to me."
"?ואת?" "And you?"
"אני לא מתחרטת." "I don't regret it."
Eventually, her father came around. Not happy, but accepting.
"?הוא יהודי טוב לפחות?" "Is he at least a good Jew?"
"הוא אדם טוב." "He's a good person."
"אולי זה מספיק." "Maybe that's enough."
הסוף | The End
בגבעות חיפה, דרוזים ויהודים חיים זה ליד זה מאה שנה. לפעמים, ליד הופך לביחד.
In the hills of Haifa, Druze and Jews have lived side by side for a hundred years. Sometimes, beside becomes together.